harav kook
שבעים ואחד שנה לפטירת הרב קוק/ יונדב אנגלברג
כבכל שנה ושנה, גם השנה ציינו כולנו בג' אלול את יום השנה לפטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. אבל אי אפשר להתעלם מכך,ששנה זו למותו הייתה מלאה באותם דברים שמילאו את חייו. בימים כמו אלה אין לנו אלא להסתכל על דרכו ופועלו של הרב קוק, ולקוות שמעשה אבות ,רוחניים, סימן לבנים. כמובן שאין אנו סתם יושבים בביתנו ומפללים שנדע איך להמשיך את דרכיו, בשנה האחרונה חלק גדול מאיתנו אף זכה לקחת חלק במסע המושבות.
הרב קוק נולד וגדל בלטביה לזוג הורים שיצגו שני זרמים חשובים ביהדות, אביו-ר' שלמה זלמן, היה 'מתנגד' מובהק ואף שלח את בנו ללמוד בישיבת וולז'ין. מנגד היתה אמו-פרל זלטא אשר היתה בתו של ר' רפאל מגדולי חסידות חב"ד שבעיירתם. ב1888 עבר הרב לעיירה זוימל לאחר שזאת מינתה אותו לרבו. בכ"ח באייר התרס"ד עלה ארצה לשמש כרבה של העיר יפו, נאם הרב את נאומו הראשון בארץ הקודש, ולא זו בלבד אלא שהנאום היה כולו בעברית, מה שלא היה כל כך מצוי באותם השנים. אותם שנים ביפו היו השנים הפוריות בחייו, מבחינת כתיבת חיבוריו.
בשנת 1914 נסע הרב לשוויץ לכנס של אגודת ישראל, בכדי לקרבם אל ציונות. לאחר כחודש נתקע בסנט גאלן עקב פריצת מלחמת העולם הראשונה והרב פעל שם בכדי לחזק את היישוב
בארץ. ב-1916 הסכים הרב להיות רבה של קהילת מחזיקי הדת בלונדון, אך אמר להם שישוב בהזדמנות הראשונה שיוכל ליפו. במהלך שהותו באנגליה הרב שיכנע את ממשל אנגליה לא להסגיר יהודים שערקו מרוסיה, ואף השפיע על הבריטים להעביר את הצהרת בלפור.
לאחר כשלוש שנים חזר הרב לארץ הקודש והתמנה להיות רבה של ירושלים. בשנים הבאות הקים הרב את הרבנות הראשית ואף היה הרב הראשי, ולאחר מכן הקים את ישיבת מרכז הרב.
אחד מהמסורת שהשאיר אחריו הרב קוק היא מסע המושבות, הידוע גם כמסע התשובה ומסע אהבת ישראל. השנה זכינו להמשיך את דרכו, ככל יכולתנו, ביציאה מחודשת למסעי מושבות. גם למסע המושבות שלנו אנו יוצאים בשביל לאחות את התהום שנפרצת בין חלקי עם ישראל.
אני זכיתי לראות אנשים שבאים לאנשי המסעות הנוכחים ומבקשים מאיתנו להסביר להם עוד, כי פשוט לא ידעו על דברים שנראו לנו כבסיסיים. גם לרב קוק ולמסע המקורי היו מקרים דומים:" בפגישתם עם אנשי המקום נתברר להם שנמצאים כאן יהודים תמימים וישרים, המבקשים חינוך תורה לבניהם, אלא שמורים שונאי דת השתלטו על בית הספר והם מחנכים אותם בניגוד לדעת אבותיהם. הרבנים הבטיחו להם, שבשובם ממסעם ישלחו מורים דתיים למקום." (מתוך אתר דעת).
אך לא רק מהטוב שהוא עשה אנו רואים היום אלא גם מהרע שהיה לרב בשנותיו בא"י אנו רואים. אחרי חודשים קשים אלו, שעוברים עלינו, רוב הציבור מרגיש מותקף ובזוי. גם לרב קוק לא היה חסך ברגשות כאלה לאחר שגם חלקים מהציבור החילוני בארץ וגם מהציבור החרדי בזו לו, ואף התקיפו אותו מילולית ועיתים אפילו פיזית. נקווה שכוחו של הרב קוק לעמוד במתקפות ולא להתייאש או לפגוע בחזרה בפוגעים בו יעמוד גם לנו. ומי יתן שבימים טרופים אלו נזכה ולהמשיך את דרכו של רבינו.
'אשריכם ישראל, אשריך ישראל, מי כמוך עם נושע בד', אהבתיך עמי ולאמי, אויתיך בכל ליבי ובכל נפשי, אחמדך בכל חום לב, בכל אש עצמותי'(הרב קוק)
