Stories

בן 20 עם חולצה ושרוך,

וכולם מסביבי משתנים והולכים,

הגדולים מביניהם היו חניכים שלי,

והקטנים הם נכדי חניכים שלי.

ורק אני עדיין לא זז.

בן 20 עם חולצה ושרוך,

ושוב כואבות הרגליים אחרי הליכה של יותר משעה,

והגרון עדיין צרוד מהמורל של שבת שעברה,

ושוב הצוציקים גנבו לי את העניבה,

וחולצתי, כבר מזמן בלויה.

בן 20 עם חולצה ושרוך,

סוחב על גבי ויכוחים של שנים,

בין מסרים חברתיים למסרים תורניים,

חברה מעורבת דאורייתא או בדיעבד,

והצדדים בין כאן לכאן אותי לא עוזבים, בי לא מרפים.

בן 20 עם חולצה ושרוך,

ועדיין מתלבט באיזה צבע השרוך יהיה

ומה הוא הסמל שאותו נכון ללבוש,

כי להגשים אני חייב להמשיך,

אבל היכן ההגשמה תצא בצורה הטובה היותר, עדיין לא החלטתי.

בן 20 עם חולצה ושרוך,

אשר ממשיך לדבר בססמאות,

אך עדיין מאמין שהן אמיתיות

ושיום יבוא ואגשים אותם,

לא להתייאש, רק לא להתייאש, אני לעצמי לוחש.

בן 20 עם חולצה ושרוך,

והעולם עדיין פתוח בפני,

לכל מקום שאלך, אמשיך לחשוב על שינוי ומהפכות

נאיבי, יקראו לי חבריי הישנים,

מאמין, קוראים לי חבריי החדשים.

בן 20 עם חולצה ושרוך

כותב מונולוג עצמי אל תוך הלילה,

מעין שלב של חשבון נפש,

מעין עוד דיבורים של חיזוק האמונה.

מנסה לחקור את תוך נשמתי, ע"י הכתיבה.